החלטה
1.לפני בקשת הנתבע להתיר לו לתקן את כתב הגנתו. לטענתו,על אף מאמצים לאיתור מסמכים הרלבנטיים להליך דנן, ובכלל זה גם לצורך מתן תצהיר גילוי מסמכים, נתגלו אך לאחרונה מסמכים חדשים ובהם תלושי שכר של התובעת ביחס לחודשים שבסמוך לחתימתה על הסכם הפרישה מן הנתבע וכן הסכם קיבוצי אשר נחתם על רקע מיזוג בנק המזרחי ובנק טפחות והכולל נספח שבו שמות עובדים שדרגותיהם יקודמו, ובכלל זה התובעת. לטענת הנתבע, המידע שנתברר מתוך מסמכים אלה משנה מהותית את טענות ההגנה שלה , ולפיכך יש לאפשר לה לתקן את כתב ההגנה.
2.יובהר- השינוי המהותי הנדון נוגע לכך שהטענות שבבסיס תביעת התובעת הן שהנתבע לא קידם אותה בדרגה כפי שלטענתה זכאית לכך על פי הסכם הפרישה עליו חתמה. הנתבע הכחיש בין היתר את הזכאות לקידום לאור הוראות ההסכמים החלים על הצדדים ואולם לא הוכחש כי התובעת לא קודמה בדרגה. כעת ובמסגרת התיקון המבוקש, נטען כי התובעת בפועל כבר הועלתה בדרגה ומשכך אין להענות לתביעתה.
3.התובעת מתנגדת לבקשה. לטעמה יש מקום לדחותה הן מן הטעם כי התיקון אינו מיועד להעמיד את השאלות השנויות במחלוקת לדיון אלא להרחיב את יריעת המחלוקת ולבטל את תקפן של כל ההסכמות שנתגבשו עד כה ובכלל זה ברשימת המוסכמות; עוד טוענת כי בשלב זה , לאחר שהתובעת החלה בהכנות להגשת ראיותיה , ובכלל זה פנתה ושילמה עבור חוות דעת אקטוארית, כל זאת כאשר חלפו כבר כשנה וחצי וכמה דיונים מקדמיים מאז הוגשה התביעה- הרי שמדובר בעיתוי מאוחר מאד בגינו אין לאפשר התיקון; מעבר לכך, ומבחינה מהותית נטען כי העובדה כי הנתבעת שילמה לתובעת על יסוד טענותיה שבכתב התביעה מהווה הודאת בעל דין בטענותיה של התובעת בכך שהנתבע לא קידם אותה בדרגה כמתחייב מהסכם הפרישה שלה. לטענתו המבקש לחזור בו מהודאת בעל דין בשל טעות, מוטל עליו הנטל להוכיח טעות ואולם העד מטעם הנתבע אינו טוען לבטלותה של הודאת בעל הדין, משכך, אין נימוק להשתחררות מן ההודאה, ודי בכך כדי לדחות הבקשה העומדת בסתירה לה; עוד טוענת התובעת כי "גילוי" המסמכים המצויינים בבקשה רק לאחרונה, הינו בלתי סביר ולא ניתן טעם של ממש לטענה זו;התובעת מוסיפה עוד כי עיון בהסכם הקיבוצי הנוסף ש"נתגלה" לנתבע מראה כי אין בינו לבין טענותיה של התובעת לזכאות לתוספת דרגה מאום- מטעמים שפרטה.
הכרעה
4."לפי הוראתה של תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין),התשנ"ב-1991 ניתן לתקן את כתב התביעה, לאחר שנתקבלה רשות לכך מאת בית הדין. בפסק הדין בעניין שלוסמן, עמד הנשיא גולדברג על שתי השאלות, הנפרדות זו מזו והניצבות לנגד עיניו של בית הדין בבואו לדון בבקשה לתיקון כתב תביעה וכך אמר:
"[השאלה] הראשונה, האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון.
השניה - האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר". (ראו: דב"ע נה/115 - 3 שמעון שלוסמן - "צים" חברת השיט הישראלית בע"מ (לא פורסם) עבודה ארצי, כרך כח(2), 290, שם בעמ' 10 סעיף ט' והאסמכתאות שם; וראו: דב"ע שן/23 - 3 מדינת ישראל - יורם מלמן, פד"ע כ"א, 360 והפסיקה המובאת שם; דב"ע נו/217 - 3 שפירו יעקב - מדינת ישראל (לא פורסם) עבודה ארצי, כרך כ"ט (3), 149; השוו: ע"ע 210/99 מיכאל לוטן - מדאינווסט - מרכז רפואי הרצליה בע"מ, (לא פורסם) עבודה ארצי, כרך
דחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה משמעה, בענייננו, נעילת שעריו של בית הדין בפניהם, וכזאת לא ייעשה."( עע 391/99 אלי שניידר ו-84 אח' נ' נתיבי נפט בע"מ, מיום 09/05/2002- הדגשים אינם במקור)
5.כן ר' דבריו של כב' השופט לוין בע"ע 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית מרכזי למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ- עבד אלחפיז זיד (מיום 5.6.80)
"אולם העיקר הוא שאין להרשות תיקון מהסוג הנדון בלי הוכחה כי עמדתו הקודמת של מבקש התיקון נקבעה בשל טעות- אם טעות עובדתית ואם טעות משפטית- שנעשתה על ידיו בתום לב, וכי יש יסוד לכאורה לטענתו שאם לא יתיר לו בית המשפט לתקן את טענתו, עלול להינתן פסק דין שיעמוד בסתירה למציאות העובדתית או המשפטית" ע"א 469/64פד"יי"ט(2)207.
6.בנושא דידן, ומשאליבא דנתבע נתבררו לו עובדות בנוגע להעלאתה בדרגה של התובעת, בפועל, הרי שככל שלא יתוקן כתב התביעה , יכול וינתן פסק דין העומד בניגוד למציאות העובדתית . לכך אין מקום.
משכך , עומדת הבקשה בגדר התנאי הראשון והעיקרי כפי שנקבע בפסיקה, לבחינת בקשה לתיקון כתב התביעה-העמדת הפלוגתאות האמיתיות לדיון.
בנסיבות אלה, ולאור הגישה הליברלית בה נוקטים בתי הדין, יש להענות לבקשה.
7.אבהיר- אכן , העובדה כי מסמכים כגון תלושי שכר וכן הסכם קיבוצי עליו חתם הנתבע, נעלמו מעיניו עד לשלב זה תמוהה. עם זאת , לא מצאתי כי המדובר בנסיון שבחוסר תום לב להבנות על ההליך כפי שהתקדם עד עתה מצדו של הנתבע, אלא אכן, בטעות. לענין זה יצויין כי ברגיל, בכך שונה בקשה לתיקון כתב התביעה מבקשה לתיקון כתב הגנה ועל אף זאת מקובלנו כי תיקון כתב תביעה יערך במקרים רבים,נוכח טענות שהועלו בכתב ההגנה.
אשר לטענותיה של התובעת כי ישנה הודאת בעל דין בכך שהתובעת זכאית להפרשי דרגה וזאת מעצם ביצוע התשלום שנעשה במקביל להגשת כתב ההגנה המקורי בתיק זה, והעדר ביסוס בתצהירו של מר מעלומי התומך בבקשה לתיקון כתב ההגנה, לטענת הטעות אשר תאפשר לנתבע לסגת מהודאתו זו. אינני מוצאת שכך הוא. אף שתצהירו של מר מעלומי אינו מציין מפורשות את ה"טעות", הרי הוא מתייחס לעובדות הרלבנטיות הנוגעות למסמכים שנמצאו. לשם התצהיר די בכך, משמעבר לתיקון העובדתי, כרוכה בבקשה גם טענה משפטית הנובעת מן העובדות ה"חדשות" שלגביה אין צורך בהצהרתו של מר מעלומי.
אשר לטענות התובעת בדבר העדר נפקות למסמכים החדשים אל מול טענות התובעת, אף שלכאורה יתכן ומשפטית יש בכך ממש, הרי שהעת להכריע בכך טרם הגיעה.
העולה מן המקובץ , כי אין בטענות התובעת משום טעם המצדיק שינוי במדיניותו של בית הדין לאפשר תיקון כתבי טענות על מנת להעמיד את המחלוקות האמיתיות שבין הצדדים להכרעת בית הדין.
8.אשר לשאלת ההוצאות- נתתי דעתי לכך שהבקשה הוגשה באיחור ניכר כאשר לא היתה כל מניעה מצד הנתבע לבדוק היטב את המסמכים שברשותו קודם לכן; לכך שבינתים התקיימו קדמי משפט ואף נוסחו פלוגתאות ומוסכמות, נקבע תאריך לדיון ונתנה הוראה על הגשת תצהירים- ובשלב זה יהא צורך "לחזור אחורנית"; לעובדה כי חלק מהמשכות ההליך עד כה לא נגע כלל לעניינים שלתיקון כתב ההגנה יש השלכה עליהם וכן כי ההמשכות נגרמה גם בשל עיכובים מצד התובעת; וכן לכך שלטענות התובעת בתגובתה לא לווה תצהיר ולכך שבכל אופן טרם הוגשו תצהירים בתיק.
נוכח כל אלה ישלם הנתבע הוצאות התובעת בגין הכרוך והנובע מתיקון כתב ההגנה בסך 5,000 ₪ וזאת בתוך 30 יום.